שער אל קודש הקודשים – המשך מפעל ההכנות לבניין בית המקדש השלישי
בא' בניסן תשפ"ו, יום נשגב שבו מציין עם ישראל את הקמת המשכן והשראת השכינה בישראל, החל שלב חדש ומרגש במפעל "אמני בית המקדש השלישי" – הקמת קיר הדביר, פתח קודש הקודשים ועמודיו המגולפים, לצד המשך מלאכת אריגת הפרוכת בקנה מידה מלא.
אין זה מקרה שהפרויקט החל דווקא ביום זה.
חז"ל מלמדים כי יום הקמת המשכן היה יום שבו ירדה השכינה לשרות בישראל באופן גלוי. לאחר חודשים של הכנות, מלאכת מחשבת, אומנות ועמל, הגיע הרגע שבו הפכה התוכנית למעשה.
גם בדורנו, מתוך ציפייה לבניין בית המקדש השלישי, מבקשים אמני המקדש להפוך את הלימוד, הכיסופים והחזון – למעשה ממשי.
המשך ישיר לפרויקט חיפוי קירות ההיכל
פרויקט קיר הדביר איננו עומד בפני עצמו.
הוא מהווה המשך ישיר וטבעי לפרויקט הגדול של חיפוי קירות ההיכל, שבמסגרתו נבנו וחופו קטעים מקירות ההיכל בהתאם לתיאורי המקורות, תוך מחקר, תכנון, אומנות וגילוף.
במהלך העבודה על קירות ההיכל התברר כי באופן טבעי המבט נמשך פנימה, אל המקום שאליו פונה כל עבודת המקדש – אל הדביר ואל קודש הקודשים.
אם קירות ההיכל מייצגים את עולם העבודה הגלויה, הרי שהדביר מסמל את השלב הבא – ההתקרבות אל המקום שבו שורה השכינה.
לכן נולד החזון להמשיך את המלאכה, ולהתחיל בבניית קיר הדביר עצמו, האיילים, המשקוף והפתח המוביל אל קודש הקודשים.
מהו הדביר?
הדביר מהווה את אזור המעבר והכניסה אל קודש הקודשים.
לעיתים משתמשים במקורות בשם "דביר" גם ביחס לאזור קודש הקודשים, אך מבחינה אדריכלית בפרויקט הנוכחי אנו עוסקים בעיקר בקיר הדביר ובפתח קודש הקודשים – אותו פתח המפריד ומחבר בין ההיכל לבין המקום הקדוש ביותר בעולם.
מבחינת הקדושה, הדביר והפתח המובילים אל קודש הקודשים נושאים קדושה עליונה ונבדלת, אך קדושת קודש הקודשים עצמה היא הקדושה הגבוהה ביותר במקדש.
משום כך הפתח איננו רק אלמנט אדריכלי.
הוא מסמל את המעבר בין העולמות:
בין הנראה לנסתר.
בין עבודת האדם לבין השראת השכינה.
בין ההשתדלות מלמטה לבין ההתגלות מלמעלה.
אורך הקיר בגמר הפרוייקט יהיה 20 אמות שהן 9.60 מטר בגובה 6 אמות שהן 2.88מטר.
גילוף העמודים – מלאכת מחשבת של עץ וקדושה
הפרויקט החל בגילוף ידני של העמודים הראשונים, העמודים עשויים עצי ברושים בגודל 2.70מטר המגולפים ידנית כעיטור לקיר .
בדומה לאומני המקדש הקדומים, גם כאן העבודה נעשית מתוך שילוב של אומנות מסורתית, מחקר אדריכלי, סבלנות רבה ודיוק בפרטים.
כל עמוד מתחיל כקורת עץ גולמית.
לאט לאט, באמצעות כלי גילוף מסורתיים, נחשפת הצורה הטמונה בתוכה.
העבודה איננה מהירה.
היא דורשת מאות שעות של תכנון, שרטוט, מדידה וגילוף.
אך דווקא האיטיות הזו מעניקה למלאכה את יופייה.
כפי שבניין המקדש עצמו איננו נבנה ביום אחד, כך גם ההכנה אליו נעשית שלב אחר שלב.
חודש ניסן – זמן של צמיחה וגאולה
תחילת העבודה באה בסמיכות לברכת האילנות של חודש ניסן.
חז"ל ראו בחודש זה את חודש הגאולה, ההתחדשות והצמיחה.
כאשר האדם עומד מול אילן המלבלב לאחר חודשי החורף, הוא מגלה כיצד חיים חדשים פורצים מתוך מה שנראה היה רדום.
כך גם בניין המקדש.
תחילה יש געגוע.
אחר כך לימוד.
לאחר מכן הכנה.
ולבסוף – בניין.
הפסוק:
"צמח ה' לצבי ולכבוד"
מלמד כי הגאולה צומחת בהדרגה, כשם שהאילן מצמיח את פירותיו.
פרויקט קיר הדביר הוא חלק מאותה צמיחה.
פרויקט משולב – הדביר והפרוכת
במקביל לעבודות הנגרות והגילוף, מתקיים אחד הפרויקטים המיוחדים ביותר של השנים האחרונות – אריגת הפרוכת לקודש הקודשים בקנה מידה מלא.
קבוצת נשים מסורה, בהדרכת אורנה הירכשברג מ"לשכת הפרוכות", מתכנסת בקביעות ועוסקת באריגת הפרוכת תוך שימוש בטכניקות מסורתיות של מלאכת האריגה.
לשם כך נבנה נול ייעודי גדול ממדים.
הוכנו בתי נירין מיוחדים.
חוטי הצמר נצבעו והותאמו למלאכה.
הוקמה מערכת השתי ונעשו הכנות רבות כדי לאפשר יצירת פרוכת בגודל מלא, בהתאם למידות המתוכננות לפרויקט.
מלאכת האריגה עצמה נעשית בעמל רב, חוט אחר חוט, באמצעות פלך וכלי אריגה מסורתיים, כאשר כל מפגש מוסיף עוד נדבך למסע הארוך.
חיבור בין שני פרויקטים – חזון אחד
קיר הדביר והפרוכת אינם שני פרויקטים נפרדים.
מלכתחילה נולדו השניים מתוך חזון משותף.
היעד הוא שבסוף קיץ תשפ"ו, בעזרת ה', יעמדו יחד:
קיר הדביר.
פתח קודש הקודשים.
העמודים המגולפים.
המשקוף והמסגרת.
הפרוכת הארוגה.
לראשונה ייווצר מכלול שלם, שיאפשר לראות באופן מוחשי את אזור הכניסה אל קודש הקודשים כפי שהוא מתואר במקורות.
לא דגם מוקטן.
לא ציור.
אלא יצירה ממשית בקנה מידה מלא.
פסיפס גדול של הכנות
פרויקט קיר הדביר והפרוכת מצטרף לשורת מיזמים רחבה:
דגם בית המקדש השלישי במיני ישראל.
דלתות ההיכל בקנה מידה מלא.
חיפוי קירות ההיכל.
ארון הברית והכרובים.
מחקר מלאכות המקדש.
הכשרת אורגים, נגרים ואומנים בתחומי המקדש.
כל אחד מהם הוא חלק מפסיפס גדול.
אין כאן פרויקט בודד, אלא תנועה שלמה המבקשת לחבר בין כיסופים לבין עשייה.
מבט אל העתיד
כאשר מסתכלים על קורת עץ שטרם גולפה, או על חוט צמר שטרם נארג, קשה לעיתים לראות את התוצאה הסופית.
אך בדיוק כך נבנה כל דבר גדול.
תחילה יש חזון.
אחר כך עבודה.
ולבסוף – מציאות.
העמודים הנחצבים כעת, והפרוכת הנארגת בימים אלו ממש, הם ביטוי לאמונה הפשוטה כי על האדם לעשות את חלקו, ולהכין ככל יכולתו את הכלים לקראת היום הגדול.
תפילה
יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיצליח את מעשה ידיהם של כל העוסקים במלאכה, יעניק כוח ובריאות לכל השותפים לפרויקט, ויזכנו לראות במהרה את קיום הפסוק:
"והשיבותי שכינתי לציון."
וכשם שבא' בניסן ירדה השכינה למשכן, כך נזכה לראות במהרה את בניין בית המקדש, את השראת השכינה בירושלים, ואת גאולת ישראל השלמה.
"בונה ירושלים ה', נדחי ישראל יכנס."