הדגם נבנה כולו בעבודת יד במשך קרוב לחודשיים של עבודה רצופה, מתוך שילוב של לימוד תורני, תכנון, נגרות, גילוף אומנותי והתבוננות מעמיקה בפרטי הארון והכרובים. כל שלב בתהליך דרש מחשבה מחודשת, בחינה של מקורות, ניסיונות מעשיים והתמודדות עם שאלות שלא תמיד ניתן לענות עליהן מתוך הספרים בלבד.
התיבה עצמה נבנתה מעץ ארז הלבנון, ונועדה לשמש לא רק כמסגרת לכרובים אלא כיצירה בעלת שפה אומנותית שלמה. סביב דפנותיה שולבו עמודים מפותלים, קשתות ועיטורים מגולפים ביד, היוצרים תחושת הוד, יציבות ומלכות. המבנה כולו שואף לבטא את הרעיון שבית ה' אינו רק מבנה פונקציונלי, אלא מקום שבו החומר עצמו מתעלה והופך לכלי לגילוי הקדושה בעולם.
אחד המרכיבים הייחודיים ביצירה הוא מערך שנים־עשר החלונות המשולב בדפנות הארון. רעיון זה נלקח מדברי רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהר"ן, המלמד על שנים־עשר החלונות העליונים שכנגד שנים־עשר שבטי ישראל, אשר דרכם מתקבלות ועולות תפילותיהם של ישראל. מתוך מחשבה זו שולב המוטיב ביצירה, כסמל לאחדות שבטי ישראל וכביטוי לקשר שבין התורה השוכנת בארון לבין עבודת התפילה העולה מן הלב.
אך גולת הכותרת של היצירה היא ללא ספק זוג הכרובים, אשר גולפו ביד מעץ זית ארץ־ישראלי. במשך שבועות רבים הוקדש עיקר המאמץ להבנת צורתם, מידותיהם, תנוחתם ויחסם אל הארון ואל הכפורת. כל כרוב גולף באופן עצמאי, מתוך ניסיון ליצור דמות בעלת חיים ותנועה, אך יחד עם זאת לשמור על תחושת קדושה, עדינות ורוממות.
הכנפיים הפרושות מעל הארון יוצרות מעין חופה של כבוד והשראת שכינה, בעוד שפניהם הפונות זה אל זה מבטאות את הקשר העמוק שבין הקב"ה לישראל, כפי שתיארו חז"ל. בעיני רוחנו הכרובים אינם רק קישוט אדריכלי, אלא סמל חי לאהבה, לקרבה ולמפגש שבין העולם העליון לעולם התחתון.
ככל שהתקדמה מלאכת הגילוף הלכה והתחזקה ההבנה כי ישנם דברים שאי אפשר ללמוד רק מתוך עיון במקורות. ישנם סודות המתגלים דווקא כאשר אוחזים בכלי העבודה, מודדים, מגלפים, מתקנים ומנסים שוב. לעיתים הידיים מבינות דברים שהעיניים טרם ראו, והלב מגלה עומקים שהמילים לבדן אינן מסוגלות לבטא.
משום כך הפך הפרויקט להרבה יותר מאשר דגם מוקטן של ארון הברית. הוא הפך למעין בית מדרש של עץ, מקום שבו תורה, תפילה, אומנות ומלאכת כפיים נפגשות יחד. כל חלק ביצירה נולד מתוך רצון להבין טוב יותר את כלי הקודש, ומתוך תקווה שהידע, הניסיון והמיומנות הנרכשים כיום יוכלו לשמש בעתיד את עם ישראל בבוא העת.
במבט לאחור, הדגם אינו רק תוצאה של עבודה ממושכת, אלא עדות לכוחה של אמונה המתורגמת למעשה. הוא מבטא את השאיפה לקחת רעיון קדוש הכתוב בספרים, להעניק לו צורה, נפח וחיים, ולאפשר לדורנו להתקרב מעט יותר אל עולם המקדש ואל החזון הגדול של בניינו במהרה בימינו.
